מהו נגיף הקורונה ?

מהו נגיף הקורונה ?

נגיפי קורונה (באנגליתCoronaviruses) הם נגיפי RNA המשתייכים לתת-המשפחה Orthocoronavirinae שבמשפחת Coronaviridae.

נגיפי קורונה מהווים גורם שכיח לתחלואה זיהומית ביונקיםזוחלים ובעופות. באדם, הנגיפים מחוללים בדרך כלל זיהום קל בדרכי הנשימה העליונות או במערכת העיכול. לעיתים עלולה להופיע תחלואה נשימתית קשה, בעיקר בקרב חולים מבוגרים. נגיפי הקורונה התוקפים בני אדם מועברים מאדם לאדם בעיקר באמצעות מגע ישיר עם הפרשות חולים, או העברה טיפתית.

השם "קורונה", שמשמעותו בלטינית כתר או הילה, ניתן להם בשל המראה האופייני של הנגיפים תחת מיקרוסקופ אלקטרונים, היוצרים תמונה שמזכירה כתר מלכותי, או את הילת השמש.

אין עדיין תרופה או חיסון מאושרים ובדוקים לשימוש כנגד הנגיפים הללו, אך מתבצעים ניסיונות לפיתוח חיסון או תרופה.

זנים הפוגעים בבני אדם

יש מקרים שבהם נגיפי קורונה עוברים מבעלי חיים לבני אדם. ידועים שבעה זנים הפוגעים בבני אדם:

  1. Human coronavirus 229E (HCoV-229E) (אנ') - גורם להצטננויות.
  2. Human coronavirus OC43 (HCoV-OC43) (אנ') - כמו הקודם, גם נגיף זה גורם להצטננויות, ולעיתים נדירות עלול לגרום גם לדלקת ריאות או לברונכיוליטיס.
  3. SARS-CoV (המכונה סארס) - התגלה בשנת 2002 בסין וממנה עברה המחלה לאירופה ולצפון אמריקה. דווח על יותר מ-8,000 חולים, 774 מהם מתו.
  4. Human coronavirus NL63 (HCoV-NL63) (אנ') - התגלה בשנת 2004 בהולנד וגורם למחלות נשימתיות, שעלולות להיות מסוכנות אצל תינוקות ואנשים בסיכון.
  5. Human coronavirus HKU1 (HCoV-HKU1) (אנ') - התגלה בשנת 2005 בהונג קונג.
  6. MERS-CoV - התגלה בשנת 2012 בערב הסעודית, מספר המקרים הכולל בהתפרצות הראשונה של הנגיף הגיע לכ-894 עם כ-355 מקרי מוות.
  7. SARS-CoV-2 - התגלה בשנת 2019 בסין, גורם למחלת נגיף קורונה 2019 (COVID-19), נודע במגפת הקורונה (2019–2020) נדבקו בו מאות אלפים ומתו ממנו עשרות אלפים[2].

בידוד ביתי עושים... בבית!

מי שלפי ההנחיות חייב בבידוד ביתי - אסור לו להגיע למרפאה או לחדר מיון בכל התקופה שבה עליו להיות בבידוד.

בבידוד של 14 ימים חייבים כל הישראלים שחזרו מכל יעד בעולם החל מ־9.3 בשעה 20:00, וכן כל מי שבא במגע הדוק עם חולה קורונה מאומת (ראו למטה את ההגדרה של "מגע הדוק").

אם בתוך 14 יום מהחזרה מהמדינות המדוברות או ממגע הדוק עם חולה מאומת הופיעו תסמינים של חום או של שיעול או של קושי בנשימה - יש להתקשר למוקד 101 של מד"א לקבלת הנחיות כיצד לפעול.

גם במקרים האלה אסור לפנות למרפאה או לחדר מיון.

תודה על שיתוף הפעולה.
 

מהו נגיף הקורונה?

 

מדובר בנגיף נפוץ ממשפחת הסארס והמרס (שהם למעשה סוגים שונים של נגיף הקורונה). כשמסתכלים על הנגיף במיקרוסקופ אלקטרוני רואים תמונה שמזכירה כתר, ומכאן שמו: משמעות המילה "קורונה" בלטינית היא כתר.

בדרך כלל לא גורם הנגיף הזה למחלות בבני אדם, אלא בבעלי חיים - יונקים ועופות. אם בני אדם בכל זאת נדבקים בו, הרי לרוב מתבטאת מחלתם בהצטננות קלה, וזו חולפת מעצמה ללא שום טיפול. לעומת זאת, אם מדובר באדם שמערכת החיסון שלו מדוכאת מסיבה כלשהי, עלול נגיף הקורונה לגרום למחלה רצינית וקשה יותר.

מדובר בנגיף נפוץ שתוקף כמעט כל אדם לפחות פעם בחיים - בעיקר בתקופת הילדוּת - וכאמור לרוב הוא אינו מסוכן. עם זאת, במגיפה הנוכחית מדובר בנגיף שעבר באחרונה מוטציה והפך לאלים (לכן ארגון הבריאות העולמי כינה אותו בהתחלה "נגיף הקורונה החדש". לאחר כמה ימים נזנח השם הזה, ובמקומו החלו להשתמש בשם שנתנו למחלה שהוא מחולל: COVID-19 - קיצור של coronavirus disease 2019 ובעברית: מחלה של נגיף הקורונה 2019).

יש לציין שבשנים 2003-2002 הייתה התפרצות של נגיף דומה ממשפחת הסארס, והוא גרם למותם של יותר מ־800 בני אדם.

 

איך נדבקים בנגיף הקורונה?

 

הנגיף עובר מאדם לאדם בהדבקה טיפתית - כמו שנדבקים בשפעת: רסיסי טיפות שמקורם באדם נגוע (שהשתעל או שהתעטש) נושאים את הנגיף באוויר וחודרים למערכת הנשימה של בני אדם לא נגועים.

הנגיף עובר גם במגע - למשל עם כף יד שחולה קורונה התעטש לתוכה. מכאן החשיבות של רחיצת ידיים תכופה במים ובסבון או באלקוג'ל. זוהי גם הסיבה שניתנה ההנחיה להימנע מללחוץ ידיים ומלגעת בפנים.

יש לציין שההדבקה היא בדרך כלל מחולים סימפטומטיים (חולים שיש להם סימפטומים של המחלה), אך יש ראיות להדבקה גם מחולים א־סימפטומטיים - חולים שנדבקו בנגיף, אך לא פיתחו את תסמיני המחלה.

מהם התסמינים של נגיף הקורונה?

התסמינים הם חום ותסמינים במערכת הנשימה העליונה (שיעול, קוצר נשימה). לתסמינים האלה עלולים להתלוות כאבי שרירים. במקרים חמורים עלולות להתפתח דלקת ריאות ואי־ספיקה נשימתית.

דיווח משרד הבריאות על התפלגות החולים בקורונה בארץ לפי תסמינים (4,111 מקרים):

• תסמינים נשימתיים עם חום (39%).

• תסמינים נשימתיים ללא חום (30%).

• חום ללא תסמינים נשימתיים (15%).

• ללא חום וללא תסמינים נשימתיים (16%).

 

נחשפתי לחולה קורונה - מתי אחלה?

ראשית יש לציין שלא כל מי שנחשף לחולה קורונה אכן יידבק ויחלה, אך כדי להפחית ככל הניתן את האפשרות להדבקה ניתנה ההנחיה שלפיה על כל מי שנחשף לחולה קורונה להיכנס מיד לבידוד של שבועיים.

גם אם אירעה הדבקה, לא תמיד יופיעו תסמינים, ובמקרה כזה מדובר במחלה א־תסמינית (א־סימפטומטית). אדם שנדבק בקורונה ולא פיתח תסמינים כמובן אינו מודע להיותו חולה. חולים א־סימפטומטיים עלולים להדביק אחרים.

אצל 50% מכל מי שנדבקו בנגיף והם תסמיניים (סימפטומטיים) יופיעו התסמינים בתוך 4 ימים (הטווח: 2 עד 7 ימים). כמעט כל האחרים (מבין מי שנדבקו בנגיף והם תסמיניים) יחלו בתוך 14 יום מההדבקה (וזהו הבסיס להמלצה לבידוד של שבועיים). התקבלו דיווחים מעטים מאוד על נדבקים שפיתחו תסמינים לאחר זמן רב יותר (עד 21 יום).

 

קיבלתי הודעה שלפני שבוע באתי במגע עם חולה קורונה מאומת ושעליי להיכנס לבידוד של שבוע. מה ההיגיון בזה?

מדובר בצעד הגיוני ומחויב המציאות. ההנחה היא שאם נדבקת - תפתח תסמינים בתוך 14 יום (לרוב בתוך זמן קצר יותר, אבל לוקחים שולי ביטחון).

אז נכון שבמהלך 7 הימים הראשונים שלאחר החשיפה (שלא היית מודע לה) ייתכן שחלית בלי לפתח תסמינים והדבקת אחרים (למשל, את בני ביתך או אנשים בסופרמרקט או במכולת שאליהם מותר ללכת במסגרת ההגבלות הקיימות), אך אין בכך כדי לשלול את הצורך בכניסה לבידוד ביתרת התקופה של שבועיים מרגע החשיפה. ראשית, אין כל ודאות שהדבקת אחרים בשבוע הראשון לאחר החשיפה, ויש לצמצם את האפשרות שתדביק אותם בהמשך, דווקא כשאתה כבר מודע לכך שנחשפת.

שנית, גם אם כבר הדבקת אחרים, צריך להפחית ככל הניתן הדבקות פוטנציאליות נוספות.

ועוד הערה: האפשרות שאדם יכול לחלות במחלה ולהפיץ אותה בלי להיות מודע להיותו חולה היא הסיבה להנחיות של משרד הבריאות לציבור להישאר בבית ולשמור על ההיגיינה. יש להקפיד על ההנחיות האלה.

האם מסכת פנים מגינה מפני הידבקות בנגיף הקורונה?

לאחר התלבטות ממושכת בסוגיה הזאת קבע משרד הבריאות ב־1 באפריל 2020 שמסכת פה־אף מסייעת למניעת הדבקות והחליט לחייב את כל מי שיוצא למרחב הציבורי (בהתאם להגבלות שבתוקף) לחבוש מסכה כזאת. וכך נימק משרד הבריאות את החלטתו:

"נגיף הקורונה מועבר מאדם לאדם באמצעות נתז טיפות בזמן דיבור, שיעול או עיטוש. מרבית האנשים שנדבקים בקורונה לא יפגינו סימני מחלה, לא ירגישו חולים ולא ייראו חולים - אבל הם מידבקים, כלומר יכולים להעביר את הנגיף לאחרים.

"מסכת פה־אף מקטינה מאוד את  הסיכון להידבק ולהדביק. היא מונעת פליטת נתז טיפתי ומונעת מנתז טיפתי להגיע לפה ולאף. המסכה מגינה על מי שעוטה אותה וגם על מי שקרוב אליו. לכן כאשר נשא של הווירוס פוגש באחר - אם שניהם לובשים מסכת פה־אף, ההגנה מפני הדבקה כפולה ומכופלת.

"לכן אנחנו מנחים ללבוש מסכת פה־אף בכל עת במרחב הציבורי למניעת חשיפה של מכרים, של עוברי אורח ושל שותפים לעבודה.

"במרחב ציבורי כמו סופרמרקטים יש צורך להשתמש במסכה כדי למנוע השארת נתזים - מה שפוגע באחרים.

"בבית עם המשפחה הגרעינית ובעבודה לבד בחדר אין צורך להשתמש במסכה".

לחצו כאן כדי לקרוא את ההנחיות המלאות של משרד הבריאות בנוגע למסכות.

 

באילו דרכים נוספות אנחנו יכולים להגן על עצמנו?

כללי ההיגיינה שנועדו למנוע הדבקות במחלות נגיפיות שונות נכונים גם לקורונה: יש להקפיד על רחיצת ידיים, להימנע מנגיעות ללא צורך בעיניים, באף ובפה ולאוורר חדרים - גם אם בחוץ קר. נוסף על כך ממליץ משרד הבריאות להימנע מלחיצות ידיים. למידע נוסף לחצו כאן.

 

איך מאבחנים את נגיף הקורונה?

באמצעות בדיקת pcr (בדיקה מולקולרית) שבאמצעותה מזהים את הגנום (המבנה הגנטי) הייחודי של נגיף הקורונה. לוקחים דגימה מחלל הפה באמצעות מטוש (מקלון שבקצהו צמר גפן), ואת המטוש שולחים למעבדת נגיפים. יש לציין שזוהי בדיקה שמצריכה צוותים מיומנים שעברו הכשרה מיוחדת.

נכון להיום עושים את הבדיקה הזאת רק למי שיש להם סימפטומים של קורונה. את ההחלטה למי לעשות את הבדיקה מקבלים במוקד 101 של מד"א. באופן עקרוני ניתן לקבל את תוצאות הבדיקה בתוך כמה שעות, אך הזמן בפועל עד לקבלת התשובה תלוי במידת העומס על המעבדה הבודקת.

נכון ל־31.03.2020 דיווח משרד הבריאות כי בישראל בוצעו 74,855 בדיקות לגילוי קורונה.

איך אני יכול לדעת מהן תוצאות הבדיקה?
התוצאות יופיעו באתר כללית און־ליין תחת לשונית "בדיקות מעבדה מהמרפאות".
שם הבדיקה הוא: CORONAVIRUS Covid-19.

אם התוצאה היא חיובית, ייצרו איתך קשר מכללית עם הנחיות להמשך.

 

האם יש תרופה למחלה?

עדיין אין תרופה מאושרת למחלה, אך נעשים ניסויים קליניים רבים בתרופות שאושרו לטיפול במחלות נגיפיות אחרות כמו סארס ואבולה. התברר שכמה מהתרופות האלה מעכבות ביעילות אנזים שחיוני להתרבות הנגיף. במקביל מתקיים מאמץ לפתח תרופה חדשה שתנטרל את האנזים החיוני הזה ותמנע את התרבות הנגיף. ראו כתבה נרחבת: תרופות לקורונה - כל מה שאנחנו יודעים עד עכשיו.

איך מטפלים?

כאמור, אין עדיין תרופה לנגיף, ולכן נותנים לנדבקים בעיקר טיפול תומך: טיפול תומך נשימתי (אינהלציות, חמצן), נוזלים (אם הם סובלים מהתייבשות); משככי כאבים ותרופות מפחיתות חום (אם הם סובלים מכאבים ומחום) וכדומה.

מתי קובעים שחולה החלים מקורונה?

אם מדובר בחולה מאומת שסבל מתסמינים הוא צריך לעמוד בתנאים הבאים כדי להיחשב למי שהחלים מקורונה:

1. היעדר חום (38 מעלות ויותר) ללא שימוש בתרופות להורדת חום וללא תסמינים נשימתיים למשך 48 שעות לפחות.

2. הנגיף לא התגלה אצלו בשתי בדיקות מעבדה עוקבות שנדגמו בהפרש של 24 שעות לפחות זו מזו.

3. את הבדיקה הראשונה להגדרת החלמה יש לקחת לכל המוקדם 7 ימים לאחר תחילת הופעתם של התסמינים.

אם מדובר בחולה מאומת ללא תסמינים הוא צריך לעמוד בתנאים הבאים כדי להיחשב למי שהחלים מקורונה:

1. הנגיף לא התגלה אצלו בשתי בדיקות מעבדה עוקבות שנדגמו בהפרש של 24 שעות לפחות זו מזו.

2. את הבדיקה הראשונה להגדרת החלמה יש לקחת לכל המוקדם 5 ימים לאחר התאריך שבו אובחנה המחלה בפעם הראשונה בבדיקת מעבדה.

האם מי שהחלים מהמחלה מחוסן לכל חייו?

עדיין אין תשובה לשאלה הזאת. יש מחלות נגיפיות שלאחר שחולים בהן - מתחסנים לכל החיים (למשל אדמת וחזרת), ויש מחלות נגיפיות שלא מתחסנים מפניהן (למשל הצטננות).

פרופ' ערן בכרך, מומחה לווירולוגיה מולקולרית וד"ר אלה סקלן, מומחית לאימונולוגיה קלינית ולמיקרוביולוגיה מאוניברסיטת תל־אביב מסבירים שנגיף הקורונה הוא גדול יחסית, והגנום (החומר הגנטי) שלו בנוי ממקטע אחד - מה שמפחית את היכולת שלו להשתנות. ואכן עד כה אין עדויות לכך שנגיף הקורונה משתנה - מה שאולי מנבא כי אם תושג חיסוניות נגד הנגיף - בעקבות פיתוח של חיסון או בעקבות החלמה מהמחלה - היא תהיה ארוכת טווח. אך כל זה עדיין בגדר השערות שיש להוכיח.

בהקשר הזה יש לציין כי יש עדויות לכך כי מי שחולה בנגיף מפתח נגדו נוגדנים שאותם ניתן לגלות בבדיקות דם. עם זאת, עדיין לא ברורה מהי המשמעות הקלינית של התופעה הזאת והאם היא מקנה לנו הגנה ומונעת הדבקה חוזרת.

האם מי שהחלים אינו מסכן את סביבתו?

מהכרותנו עם מחלות נגיפיות דומות נראה כי מי שחלה והחלים אינו יכול להדביק את מי שבאים עימו במגע.

אבל יש דיווחים על אנשים שהנגיף נשאר אצלם גם לאחר היעלמות הסימפטומים.

נכון. התופעה הזאת מוכרת גם משפעת. ישנם אנשים שנגיפי הקורונה (והשפעת) נשארים אצלם גם זמן מה לאחר שכל הסימפטומים נעלמו. לא ידוע אם אותם האנשים עלולים להדביק אחרים בשלב הזה, ולכן כשמדובר בקורונה הם נדרשים להישאר בבידוד כל עוד הבדיקות מעלות שהם נושאים את הנגיף.

מהם ההבדלים בין מחלת הקורונה לשפעת?

מדובר בשתי מחלות שונות הדומות זו לזו בשני היבטים:

1. שתיהן מחלות נגיפיות של דרכי הנשימה העליונות.

2. שתיהן מועברות מאדם לאדם בעיקר באמצעות רסס של טיפות זעירות שנפלטות בשיעול ובהתעטשות.

עם זאת, ההבדלים ביניהן רבים:

1. את שתי המחלות מחוללים נגיפים שונים משתי משפחות שונות. ישנם הבדלים רבים בין נגיף הקורונה לנגיף השפעת, למשל בגודל (נגיף הקורונה גדול יותר) וביכולת לעבור מוטציות (נגיף השפעת עובר מוטציות מהר יותר מנגיף הקורונה).

2. יכולת ההדבקה של נגיף הקורונה גבוהה יותר מזו של נגיף השפעת: אם לא נוקטים אמצעי התגוננות כמו בידוד וסגר מדביק בממוצע כל חולה קורונה שני אנשים בריאים - יותר מאשר שפעת, פחות מאשר חצבת (שנחשבת למחלה הזיהומית המידבקת ביותר בעולם). 

3. שיעור התמותה מקורונה גבוה פי 30 מאשר שיעור התמותה משפעת.

4. שפעת פוגעת גם בתינוקות; הקורונה אינה פוגעת בהם.

5. לשפעת יש חיסון; לקורונה עדיין אין.

6. שפעת נמשכת כשבוע; מחלת הקורונה ממושכת יותר באופן משמעותי.

7. השלב החריף ביותר של השפעת הוא בתחילתה, ואילו הקורונה בתחילתה היא לרוב מחלה קלה יחסית, ואם מתרחשת החרפה - היא קורית רק לאחר כשבוע.

אילו אוכלוסיות מצויות בסיכון מוגבר ומהו הסיכון?

מדובר באנשים בני 60 פלוס וכן באנשים בכל גיל שסובלים ממחלות כרוניות קשות: מחלות ממושכות של דרכי הנשימה, כולל אסתמה, מחלות אוטואימוניות, מחלות של הלב ושל כלי הדם, סוכרת, מחלות ומצבים הפוגעים במערכת החיסון, חולים במחלות ממאירות ובמחלות הכוללות פגיעה במערכת החיסון.

הסיכון שבו מדובר הוא לסבול מתחלואה קשה וממוות. ראו את הטבלאות שלמטה.

משרד הבריאות ממליץ לאנשים האלה להימנע ככל הניתן מלצאת מהבית ומאירוח אנשים בבית, למעט קבלת שירותים חיוניים. יש להיעזר בחברים ובבני משפחה בהבאת אספקה לבית.

האם עישון מחריף את סיכוני הקורונה?

הולכות ומצטברות ראיות לכך שמעשנים חולי קורונה סובלים מסיבוכי המחלה ומתמותה בשיעורים גבוהים הרבה יותר מאשר חולי קורונה שאינם מעשנים. כך, למשל, ממחקר שנעשה בסין על 80 חולי קורונה עולה שלחולי קורונה מעשנים סיכון גדול פי 14 מאשר לחולים לא מעשנים לסבול מסיבוכי המחלה.

הנתונים האלה אינם צריכים להפליא שכן עישון גורם למחלות רקע רבות ומשמעותיות שהסובלים מהן חשופים במיוחד לסיבוכי הקורונה. מדובר, בין היתר, במחלות של הלב ושל כלי הדם ובמחלות של מערכת הנשימה כמו מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). נוסף על כך ידוע שעישון מחליש את מערכת החיסון.

שיעורי התמותה מנגיף הקורונה לפי גיל

ב־18 במרס 2020 פירסם משרד הבריאות סטטיסטיקות מעודכנות על התחלואה מנגיף הקורונה. עולה מהן שיש קשר הדוק בין תמותה מקורונה לבין גיל ומצב הבריאות:

שיעורי התמותה מקורונה לפי קבוצות גיל

 

יש לציין שיותר גברים מנשים נדבקו בקורונה, ושיעור התמותה הממוצע של גברים מהמחלה גבוה יותר מאשר של נשים (פי 1.6). 

מהטבלאות הסטטיסטיות האלה עולה בבירור כי בני 60 ויותר ומי שסובלים ממחלות רקע כרוניות (כמו מחלות לבסוכרתיתר לחץ דם, מחלות ריאה, סרטן) וכן מי שסובלים מדיכוי חיסוני מצויים בסיכון מוגבר במקרה של תחלואה בקורונה. הסיכון הזה גדל עוד יותר אם מדובר במי שהם גם בני 60 ויותר וגם חולים במחלת רקע כרונית אחת או יותר (וזהו אכן המצב בקרב רבים מבני ה־60 ויותר). לכן מי שמצויים בקבוצות הסיכון האלה נדרשים להקפיד במיוחד על כללי הבטיחות שפירסם משרד הבריאות ולהפחית ככל הניתן יציאות לא הכרחיות מהבית.

 

הייתי במגע עם אדם בריא שהיה במגע עם חולה קורונה. האם אני בסכנת הידבקות?

הסכנה להידבקות במקרה כזה היא נמוכה מאוד. אין כל צורך להיכנס לבידוד בית.

בשביל מה צריך בידוד בית?

המטרה של בידוד בית היא עצירת ההדבקה ומניעת מחלת הקורונה בישראל. לשם כך צריך להימנע מכל שהייה במקומות ציבוריים, ונוסף על כך יש צורך בהגנה על שאר דיירי הבית. הבידוד נמשך עד שחלפו 14 ימים מאז החזרה מחו"ל או מאז המגע האחרון עם חולה קורונה מאומת.

אני בהריון ונדבקתי בנגיף הקורונה. מה צפוי לי ולעובר?

 

לחצי כאן כדי לקבל תשובה לשאלה הזאת.

כמה זמן נשארים נגיפי קורונה פעילים על חפצים ועל משטחים?

נראה שנגיפי קורונה נותרים פעילים על חפצים ועל משטחים בין כמה שעות לכמה ימים - בהתאם לסוג המשטח או החפץ ובתלות בתנאי הסביבה והטמפרטורה. הנתונים האלה נלקחו מניסויים בתנאי מעבדה מבוקרים ולא בתנאי "חיים אמיתיים". זהו בפירוש לא מסלול התפשטות חשוב במנגנוני ההתפשטות של הנגיף.

נגיעה במשטח או בחפץ שזוהמו בנגיפי קורונה עלולה תיאורטית לגרום להדבקה - אם נוגעים ביד המזוהמת בפה או באף או בעיניים. שוב, זוהי מסקנה תיאורטית שלא נבדקה בפועל. לכן איננו יודעים אם מגע במשטח שנגע בו חולה קורונה עלול לגרום להדבקה של מי שנגע בו יומיים אחר כך. מכל מקום, האפשרות התיאורטית הזאת היא הסיבה להמלצה להימנע מלגעת בפנים ולרחוץ היטב ידיים לעיתים קרובות.

זוהי גם הסיבה להנחיה לנקות לעיתים קרובות משטחים בבית ובמקום העבודה. הוכח שחיטוי משטחים בחומרי חיטוי ביתיים מכחיד את הנגיף.

האם קורונה עוברת באמצעות מזון?

עד כה אין שום עדות לכך שנגיף הקורונה יכול לעבור מאדם לאדם באמצעות מזון. אם נאכל מזון שעליו נגיפי קורונה, קרוב לוודאי שלא נידבק. לחלופין, אם נוגעים במזון מזוהם בנגיפי קורונה ולאחר מכן נוגעים בפנים - תיתכן הדבקה.

האם מזג אוויר חם יאט את התפשטות הקורונה?

אין עדיין תשובה לשאלה הזאת. אנחנו יודעים שנגיפי שפעת פחות פעילים בקיץ, אך עדיין איננו יודעים אם נגיפי הקורונה מתנהגים באופן דומה.

מתי יהיה חיסון למחלה?

במרכזים רפואיים ובמכוני מחקר רבים בעולם מתקיים כעת מאמץ גדול לפתח חיסון לנגיף, אך מעריכים שיחלפו עוד חודשים רבים לפני שהוא יהיה מוכן. עצם הפיתוח של החיסון דורש זמן, ולאחר שהוא מפותח עליו לעבור בדיקות ממושכות. לבסוף, לאחר שהוא מקבל את כל האישורים, ישנו הצורך לייצר מאות מיליוני מנות חיסון - תהליך שצפוי אף הוא להיות ממושך.

עד שיימצאו חיסון ו/או תרופה למחלה מתמקדים גורמי הבריאות בעולם במאמץ לבלום את התפשטותה באמצעות הגבלות תנועה חמורות על כל האוכלוסייה.

מידע נוסף על נגיף הקורונה ניתן לקרוא במקומות הבאים:

• מתחם בנושא הקורונה באתר משרד הבריאות
• האתר של ארגון הבריאות העולמי
• המרכז האמריקאי לבקרות מחלות ולמניעתן (CDC)
• המרכז האירופי לבקרת מחלות ולמניעתן

טפסים חיוניים:

• דיווח עצמי על בידוד בית
• 
דיווח עצמי על בידוד בית - מגע עם חולה
• דיווח על הפרת צו בידוד בית
• תעודת מחלה גורפת לאדם שנמצא בבידוד

האתר נבנה ע"י
שמיים קידום אתרים
דף הבית טלפוןwazeפייסבוק