מציאות מדומה: כלי חדש לטיפול באלימות גברית?

ניסויים בטכנולוגיית מציאות מדומה מראים כי חוויה בגוף של מישהו אחר יכולה לעודד אמפתיה ולסייע בהתמודדות עם בעיות של דימוי גוף. פרופ' מריה סאנשז ויוס, מנהלת מעבדה לחקר מציאות מדומה בספרד, משלבת שימוש בטכנולוגיה זו בטיפול בגברים אלימים כלפי בנות זוגם וילדיהם.

בעבר, משתמשים באינטרנט יכלו להסתתר מאחורי זהויות אלמוניות. הם יכלו לדבר עם אנשים אחרים מבלי לחשוף את זהותם האמיתית. עם עליית הרשתות החברתיות, אנשים החלו להעלות תמונות של עצמם ולהזדהות בשמותיהם האמיתיים. כיום, זהויותינו ברשת הן כמעט תמיד זהותינו האמיתיות. זה אומר שאנחנו צריכים לשמור על עקביות בין הזהויות שלנו בכל הפלטפורמות, ואנחנו צריכים לתאם בינה לבין הזהות שאנחנו מציגים בכל מפגש.


בעבר, אנשים נטו להזדהות עם זהות אחת בלבד, זהותם האמיתית. עם זאת, ההתפתחות של טכנולוגיית המציאות הווירטואלית (VR) עשויה להוביל לשינוי זה. VR מאפשרת למשתמשים לחוות עולמות וחוויות שונים, מה שיכול לעודד אותם לאמץ זהויות חלופיות.

פרופ' מריה סאנשז ויוס, חוקרת VR מהמובילות בעולם, חוקרת את ההשפעות של VR על הזהות. היא גילתה שאנשים יכולים בקלות להאמין שהגוף הווירטואלי שהם רואים הוא הגוף שלהם.

סאנשז ויוס מאמינה שVR יכולה לשמש לטיפול פסיכולוגי. לדוגמה, היא משתמשת ב-VR כדי לעזור לגברים אלימים להבין את ההשפעות של האלימות שלהם על קורבנותיהם.

המניפולציה שמבוצעת כדי לגרום לאנשים להרגיש שהגוף הווירטואלי שהם רואים הוא הגוף שלהם כוללת את הגורמים הבאים:

  • פרספקטיבה: משקפי המציאות המדומה מכוונים כך שהמשתמש רואה את העולם הווירטואלי מתוך העיניים של האווטאר.
  • חזות: האווטאר מופיע במקום שבו המשתמש מצפה לראות את הגוף שלו.
  • שליטה: תנועות הגוף של האווטאר משקפות את תנועות הגוף של המשתמש.
  • מיזוג חושים: משתמשים יכולים לחוש מגע בעולם הווירטואלי, דבר שתורם לתחושת האותנטיות של החוויה.

המוח שלנו מנסה ליצור קוהרנטיות בין המידע שהוא מקבל ממקורות שונים. כאשר המידע הזה תואם זה את זה, המוח שלנו מקבל את המידע כאמיתי.

במקרה של מציאות מדומה, המניפולציה שמבוצעת גורמת למוח שלנו לקבל את המידע מהעיניים, מהאוזניים ומגוף המשתמש כמידע תואם. זה גורם לנו להרגיש שהגוף הווירטואלי הוא הגוף שלנו.

האשליה הזו נשברת כאשר המידע שמגיע מהעיניים אינו תואם את המידע שמגיע מהאוזניים או מהגוף. לדוגמה, אם האווטאר במציאות המדומה נראה כשהוא עומד על רגל אחת, אבל המשתמש מרגיש שהגוף שלו עומד על שתי רגליים, המוח שלו יבוא למסקנה שהמידע מהעיניים הוא לא אמיתי.

 

במחקרים שבחנו את ההשפעות הפסיכולוגיות של החלפת הגוף, נמצא כי חוויה גופנית שונה יכולה להשפיע על האופן שבו אנו חווים את העולם ואת עצמנו.

באחד הניסויים, משתתפים לבשו משקפי מציאות וירטואלית שגרמו להם לראות את העולם מנקודת מבט של ילד. הם גם לבשו בגדים וראו את גופם כגוף ילדותי. משתתפים אלה העריכו את מרחקים וגבהים כגדולים יותר, והזדהו יותר עם תכונות שלהם הנחשבות ילדותיות, כגון פליאה, תמימות וחוסר מודעות.

מחקרים אחרים הראו כי חוויית גוף וירטואלי שונה יכולה להשפיע גם על ההתנהגות. לדוגמה, אנשים שחוו את עצמם בגוף של אלברט איינשטיין שיפרו את יכולת החישוב שלהם. כמו כן, אנשים שחוו את עצמם בגוף של אדם שחור עם רסטות ובלבוש לא פורמלי נעו יותר בזמן התיפוף.

ממצאים אלה מראים כי הגוף שלנו משפיע על האופן שבו אנו חווים את העולם, וכי חוויה גופנית שונה יכולה להוביל לשינויים פסיכולוגיים ובהתנהגות.

השלכות אפשריות

מחקרים אלה עשויים להוביל לפיתוח טכנולוגיות חדשות שיכולות לעזור לנו להרחיב את מנעד החוויות שלנו בעולם הזה. לדוגמה, מציאות וירטואלית יכולה לשמש כדי לעזור לנו להבין טוב יותר את נקודת המבט של אנשים אחרים, או כדי לעזור לנו להתמודד עם חרדות או פוביות.

כמו כן, ממצאים אלה עשויים להוביל להבנה טובה יותר של האופן שבו הגוף שלנו משפיע על חיי היומיום שלנו. למשל, מחקרים עתידיים עשויים לחקור כיצד חוויה גופנית שונה יכולה להשפיע על מערכות יחסים, קבלת החלטות או בריאות נפשית.

הפתרון הטכנולוגי להטרדות מיניות?

במחקר שעסק באלימות של גברים, חיברה סאנשז ויוס את הגברים לגוף וירטואלי של אישה. "אחת מכל ארבע נשים חווה אלימות מצד בן הזוג במהלך חייה. זה קורה בכל העולם, לא רק במדינות או חברות מסוימות", היא מבהירה.

פרידמן, שהתנסה בתהליך הזה מתוך סקרנות (ולא כטיפול, כמובן), מספר על החוויה: "הסתכלתי מטה ופתאום אני רואה מחשוף. אני רואה רגליים היכן שהרגליים שלי אמורות להיות, אבל הן רגליים רזות משלי ונעולות בנעלי עקב. הלכתי במסדרון וראיתי שמתקרב אליי גבר, איש שהוא גדול ממני. הוא מתקרב בצורה מאיימת וחוטף לי מהיד את הטלפון הסלולרי וזורק אותו על הרצפה".

במחקר שבחן את הקשר בין חוויה גופנית לבין אמפתיה, חוקרים ביקשו מגברים אלימים להרגיש את עצמם כאישה הנמצאת במצב אלים. הם עשו זאת באמצעות מציאות וירטואלית, שבה הגברים נחשפו לתסריט בו הם נאלצים לשמוע הטרדות מיניות ולענות לטלפון מאדם אלים.

המחקר מצא כי גברים שעברו את החוויה הזו הראו סימני אמפתיה רבה יותר כלפי נשים. הם היו מסוגלים לזהות הבעת פחד בפנים של נשים, דבר שלא הצליחו לעשות לפני כן.

האם המחקר הזה מוכיח שהדרך הטובה ביותר לעורר אמפתיה היא להעביר לאנשים את החוויה באופן פיזי?

התשובה אינה חד משמעית. מצד אחד, המחקר מראה שיש קשר בין חוויה גופנית לבין אמפתיה. מצד שני, חשוב לזכור שהחוויה שהגברים במחקר עברו לא הייתה זהה לחוויה של אישה אמיתית שנמצאת במצב אלים.

ייתכן שהחוויה הווירטואלית הייתה מספיק מפחידה כדי לעורר אמפתיה, אבל היא לא הייתה מספיק אמיתית כדי לתת לגברים הבנה מלאה של מה שנשים עוברות.

בנוסף, חשוב לזכור שהמחקר היה קטן יחסית, והוא נערך רק על גברים אלימים. ייתכן שממצאי המחקר לא תקפים לגברים שלא פגעו בנשים בעבר.

כדי לענות על השאלה האם הטלפון האמיתי הוא הדרך הטובה ביותר לעורר אמפתיה, נדרשים מחקרים נוספים. מחקרים אלה צריכים להיות גדולים יותר, ויש לכלול אנשים מגוונים יותר.

בינתיים, המחקר של סאנשז ויוס ופרידמן הוא צעד חשוב בהבנת הקשר בין חוויה גופנית לבין אמפתיה. הוא מציע אפשרות חדשה לטיפול בגברים אלימים, ויכול לסייע לנו לפתח דרכים חדשות להבין ולתמוך בנפגעות אלימות.

השלכות אפשריות

הממצאים של המחקר עשויים להיות בעלי השלכות משמעותיות על טיפול בגברים אלימים. הם מצביעים על כך שהדרך הטובה ביותר לעורר אמפתיה אצל גברים אלימים היא להעביר להם את החוויה באופן פיזי.

הדבר יכול להיעשות באמצעות מגוון טכנולוגיות, כגון מציאות וירטואלית או מציאות רבודה. טכנולוגיות אלה יכולות ליצור חוויה מציאותית יחסית, שתאפשר לגברים להבין טוב יותר מה שנשים עוברות.

בנוסף, המחקר מציע אפשרות חדשה לטיפול בהטרדה מינית. אם ניתן יהיה ליצור חוויה וירטואלית שתאפשר לאנשים לחוות את ההטרדה באופן אותנטי, ייתכן שזה יסייע להעלות את המודעות להטרדה מינית ולעודד אנשים להגיש תלונות.

עם זאת, חשוב לזכור שהמחקר של סאנשז ויוס ופרידמן היה קטן יחסית, והוא נערך רק על גברים אלימים. ייתכן שממצאי המחקר לא תקפים לגברים שלא פגעו בנשים בעבר.

כדי להעריך את ההשלכות של המחקר, נדרשים מחקרים נוספים. מחקרים אלה צריכים להיות גדולים יותר, ויש לכלול אנשים מגוונים יותר.

 

פסיכולוגים ואמנים משתמשים בטכנולוגיית מציאות מדומה כדי לעורר אמפתיה בין קבוצות שונות בחברה.

בישראל, לדוגמה, חוקרים השתמשו בסרטון שבו חייל מכוון רובה לעבר ילד, כדי לבדוק אם זה יגרום לנבדקים להזדהות עם שני הצדדים של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. מסיבות לוגיסטיות, לא השתתפו פלסטינים בניסוי.

במחקר אחר, ישראלים ופלסטינים השתמשו במשקפי מציאות מדומה כדי לבקר זה בבתים של זה. המחקר מצא שהניסיון עורר אמפתיה בין המשתתפים, והם החלו להבין טוב יותר את נקודת המבט של הצד השני.

במחקרים נוספים, נמצא כי מציאות מדומה יכולה לעזור לשפר דימוי גוף, לטפל בפחד קהל ולעודד מוטיבציה.

השלכות אפשריות

השימוש במציאות מדומה לצורך טיפול והעצמת אמפתיה הוא עדיין בחיתוליו, אך יש לו פוטנציאל לשנות את הדרך שבה אנו תופסים את העולם סביבנו ואת האחר.

אם הטכנולוגיה תמשיך להתפתח, ייתכן שבעתיד נוכל להשתמש במציאות מדומה כדי לעורר אמפתיה בין אנשים מכל העולם, ללא קשר לדת, לאום או גיל.

היבטים ערכיים

שימוש במציאות מדומה לצורך טיפול והעצמת אמפתיה הוא בעל היבטים ערכיים חיוביים. הטכנולוגיה יכולה לעזור לנו להבין טוב יותר את האחר, ולהיות יותר סובלניים ומקבלים.

עם זאת, חשוב לשים לב גם להיבטים שליליים אפשריים. לדוגמה, אם המציאות המדומה תיעשה זמינה לצרכים מסחריים, היא עלולה להיות מנוצלת כדי להפיץ סטריאוטיפים או לתגמל התנהגות שלילית.

חשוב להבטיח שהשימוש במציאות מדומה יהיה אחראי ויעיל, וכי הוא ישמש למטרות טובות.

הכתבה נכתבה על ידי עמית קיסר וכל הזכויות שמורות.

 

הנה כמה שאלות שיעזרו לכם לבחור את המשקף VR המתאים לכם:

Coi בניית אתרים
0
דף הבית טלפון פייסבוק