החל מפחד מעכבישים ועד להתמודדות עם הלם קרב, שורה של חברות רותמות את קסדות המציאות המדומה הביתיות להתמודדות עם הפחדים ולטיפול בבעיות נפשיות.

כבר בכניסה לטרמינל אתה מתחיל להרגיש את ההאצה בדפיקות הלב ועווית של אי נוחות בבטן. ההליכה על המסוע לכיוון שרוול העליה למטוס מלווה בהזעה הולכת וגוברת ותחושת חולשה, ובעת ההמתנה לבורדינג אתה לא מסוגל להפסיק להריץ תסריטי בלהה שנעים מהתרסקות בלב ים ועד חטיפה בידי טרוריסטים. אתה מנסה למצוא את המושב שלך, אבל כל מה שאתה רוצה לעשות זה לצאת כאן ועכשיו מהמטוס הזה ולא לעלות על טיסה שוב לעולם. ואז אתה מבקש מהמטפל שלך לעצור, מסיר את קסדת המציאות המדומה ותוך שניות כבר לא נמצא בשדה התעופה אלא בקליניקה מוגנת, שאינה ממריאה לשום מקום.

לא מדובר בתסריט בדיוני אלא טכנולוגיה ושיטה טיפולית שנמצאות כבר שנים בשימוש, גם אם לא מאוד נרחב עדיין, כדרך אלטרנטיבית להתמודדות עם בעיות נפשיות שונות ובעיקר עם חרדות, תחת השם VRET, קיצור של Virtual Reality Exposure Therapy. הרעיון הבסיסי הוא חשיפה של המטופל לגורם הפוביה שלו באופן מבוקר. סביבת המציאות המדומה מאפשרת למטפל ולמטופל שליטה מדויקת באופי החוויה, באינטנסיביות שלה ובמשך הזמן שהיא אורכת, תוך התמקדות בהיבטים המסוימים שגורמים לחרדה. כשהחוויה פועלת כמצופה היא אמורה לגרום לסימפטומים שהמטופל מכיר מהסיטואציה האמיתית, למשל עליה על מטוס, אבל מבלי להגיע למצב קיצוני של אבדן שליטה או חוסר יכולת לתפקד.


 

מחקרים בנושא החלו להתבצע באמצע שנות התשעים והידע שנצבר בהם שימש בתחילת הדרך לטיפול בחיילים נפגעי הלם קרב. בחודשים האחרונים התחום זכה לתנופה מחודשת בזכות הבאזז סביב פלטפורמות VR מסחריות שמיועדות לקהל הרחב, כמו אוקולוס ריפט של פייסבוק, Gear VR של סמסונג או Vive של HTC. בשילוב משחקים ועולמות וירטואליים בידוריים, הפלטפורמות הללו גם מצליחות להוציא את הטיפול הנפשי מבוסס המציאות המדומה מקומץ הקליניקות והמעבדות האקדמיות שעוסקות בו, ולהביא אותן למיליוני הסובלים מחרדות ברחבי העולם.

 

יותר מאלף איש התמודדו עם פחד טיסות או גבהים

מערכת אחת כזו, שתוכננה לטיפול בחרדת טיסה ובבעתה ממקומות גבוהים היא זו של חברת CleVR ההולנדית, שנוסדה ב־2010 בידי קבוצת מדענים מהאוניברסיטה הטכנולוגית דלפט כיישום מסחרי של מחקר שבוצע בין כתלי האקדמיה. החברה מתמקדת בפיתוח התוכנה והתהליך הטיפולי שמשתמש בה, שבשלב מבוסס על משקפי VR ייעודיים שתוכננו עבורה ולא עבור פלטפורמות מסחריות. לטענת החברה, יותר מאלף איש שסובלים מפחד טיסות ומפחד גבהים כבר טופלו בהצלחה באמצעות המערכת.

 

 

כעת היא מפתחת פתרון נוסף להתמודדות עם חרדה חברתית ופרנויה בקרב אנשים הסובלים מפסיכוזה, שמציב את המטופל בסיטואציות חברתיות כמו יציאה למסעדה, ביקור בסופרמרקט או טיול ברחוב הומה אדם.

 

חברה בולטת נוספת בתחום היא Virtually Better מג'ורג'יה, שמפעילה קליניקה לטיפול במציאות מדומה וגם מוכרת ערכות חומרה ותוכנה למטפלים. הערכות שהחברה משווקת נעות מערכה שכוללת משקפיים המשתמשים באייפון לתצוגה ובקר מיוחד במחיר 599 דולר, ועד למערכות מורכבות יותר בעלות של עשרות אלפי דולרים שיכולות לכלול כסא מיוחד להגברת תחושת המציאותיות או בקר דמוי רובה לטיפול בהלם קרב. מוצרי החברה והשיטות שלה מיועדות לטיפול בבעיות כמו התקפי חרדה, חרדה חברתית, OCD, פוביות שונות ומריטת שיער אובססיבית.

 

להתחיל מעכביש חמוד ולהתקדם לדבר האמיתי

הטיפולים בחרדות, הלם קרב וצורות אחרות של תסמונת פוסט־טראומתית הוכחו באמצעות משקפי מציאות מדומה הוכחו בחלקם כאפקטיביים במחקרים של פסיכולוגים כמו ד"ר מקס נורת' מאונ' קלארק אטלנטה, ד"ר ראלף לאמסון מסטנפורד ופרופ' אלברט סקיפר ריזו מאונ' דרום קליפורניה. אך היכולות המוגבלות של חומרת המציאות המדומה והעלות הגבוהה שלהן הגבילה עד כה את נגישות הטיפולים לציבור הרחב. כעת התמונה מתחילה להשתנות, עם פתרונות כמו ערכת האייפון של VirtualBetter ופיתוחים חדשים של חברות כמו Mimerse השבדית ו־psious הספרדית.

 

הסלוגן של Mimerse הוא "אוטומציה של הטיפול הפסיכולוגי". חזון החברה הוא לשחרר סדרה של אפליקציות VR שנועדו לטפל בבעיות נפוצות שונות. האפליקציה הראשונה שהחברה שחררה היא משחק טיפולי בשם itsyVR לפלטפורמת GearVR שנועדה להתמודדות עם פחד מעכבישים (ארכנופוביה). המשחק משלב חשיפה מבוקרת והדרגתית לדמויות תלת מימדיות של עכבישים, כחלק ממשחק שכולל דרגות שונות של אינטראקציה איתם תוך קבלת סיוע מדמות של "פסיכולוג וירטואלי" שמספק מסרים מרגיעים ומידע עובדתי.

 

השחקן מתחיל בחשיפה פסיבית לדמות חביבה של עכביש מסרט מצויר ומתקדם לצורות מציאותיות יותר של עכבישים, שאותן הוא פוגש בסביבות כמו חצר או סלון הבית, תוך קבלת ניקוד על התמודדות מוצלחת עם הפחד מפניהם. המטרה השאפתנית היא לספק פתרון לבעיה בסשן שאורך שעות ספורות בלבד.

 

 

גם לאוקולוס ריפט כבר יש מספר מצומצם של יישומים טיפוליים: אחד המעניינים שביניהם הוא Deep שמוגדר בידי יוצריו, מעצבי המשחקים ניקי סמיט ואוון האריס, כ"משחק מדידטיבי הנשלט באמצעות נשימות". השחקן משוטט בעולם תת ימי זרחני ומרגיע שכולל אלמנטים דמויי אלמוגים, עצים וצמחי ים, ומגיע עם רכיב חומרה ייחודי שנוסף למשקפיים: מד נשימה מדויק שאמור לחוש את קצב, עומק ועוצמת הנשימות ולתת להן ביטוי באלמנטים הויזואליים שמרכיבים את עולם המשחק כצורה חדשה של ביו־פידבק. השליטה בנשימות נועדה ללמד את המשתמש להתמודד ולשלוט במצבים של סטרס, חרדה ודכאון קל.

 

אובדן של 2.5 טריליון דולר בשנה בשל מצבים נפשיים

הפוטנציאל של יישומי המציאות המדומה בטיפולים פסיכולוגיים נראה משמעותי. לפי נתוני המרכז הלאומי האמריקאי לבריאות הנפש אחד מכל חמישה אמריקאים סובל מהפרעה נפשית מאובחנת כלשהי. ההעלויות הכלכליות שמוסבות למשק כתוצאה מאובדן פרודוקטיביות והוצאות רפואיות בשל מצבים נפשיים נאמדות ב־467 מיליארד דולר בשנה בארה"ב ו־2.5 טריליון דולר בעולם כולו. הפרעות החרדה לסוגיהן משבשות את חייהם של 40 מיליון אמריקאים ועולות למשק האמריקאי 42 מיליארד דולר בשנה.

 

"ללכת לפגישה עם פסיכולוג פעם בשבוע זה פשוט לא מספיק", אמר האריס מ־Deep. "במקרים רבים, מה שבאמת יעזור למטופל הוא תהליך שכולל פעילות יומיומית. המציאות המדומה יכולה להיות טכנולוגיה מהפכנית שתחולל את השינוי הזה, מכיוון שהיא עומדת להיות זמינה לכל אחד בכל מקום. טיפולים מבוססי VR יאפשרו להתנסות בצורה בטוחה בכל דבר שגורם לאדם עצבנות או חרדה. אחרי רכישת הכישורים להתמודד עם הסיטואציה הבעייתית אפשר יהיה לצאת ולהתמודד איתה בעולם האמיתי".

 

הטיפולים בחרדות בסביבת מציאות מדומה הם אמנם ברובם ואריאציות על המתודה המוכרת והמוכחת של תרפיית חשיפה, סוג של טיפול קוגניטיבי־התנהגותי. חלקם אף נבדקו בניסויים קליניים, אבל עדיין מדובר ברעיון שנוי במחלוקת בעולם רפואת הנפש. חשש נפוץ אחד הוא מפני תופעות לוואי של קסדות המציאות המדומה, כגון התחושה דמויית מחלת הים שמתעוררת אצל חלק מהמשתמשים, לצד הפרעות מוטוריות שעלולות להיגרם במקרים מסוימים ופלאשבקים של החוויות השליליות, לדוגמה בטיפול בפוסט טראומה.

 

בעיה נוספת היא סוגיית ההכשרה המקצועית וההסכמה של המטפלים באמצעות מציאות מדומה: היות ומדובר בתחום חדש יחסית ולא ממוסד, קשה לדעת האם מעניק הטיפול באמת יודע מה הוא עושה. חוקרים או מטפלים עלולים להציב את המטופל במצב של חשיפת יתר לסיטואציה הווירטואלית באופן שעלול להזיק לו נפשית. מנגד, מאחר והסביבה הווירטואלית עדיין לא הגיעה לרמת דיוק שמחקה את המציאות בצורה טובה וכוללת רק מניפולציות של חושי הראיה והשמיעה בלבד, במקרים מסוימים ההדמיה עלולה להתגלות פשוט כלא אפקטיבית מספיק.

נושאים נוספים שיעניינו אתם:
1. משקפי מציאות מדומה מסקנות לשנת 2021
2. איך אני רואה את העתיד הקרוב במציאות מדומה עבודה?
3. קבלו את המקור הקליני בחינם למציאות מדומה
4. מה זה מציאות מורחבת XR?
5. אם פוגשת את ביתה שנפטרה במחשבות המומחה
6. איך לומדים שפות וכישורים חדשים במציאות מדומה?
7. ספרים היו חייבים לקרוא על מציאות מדומה
8. 20 משחקי מציאות מדומה לשנת 2021

חזרה לעמוד החדשות הראשי​

כדי לכם להירשם לניוזלאטר שלנו לחדשות ועדכונים וגם לעקוב אחרי החדשות והעדכונים שלנו גם בלינקדאין, בפייסבוק, טוויטר ויוטיוב.

כותב המאמר מומחה למציאות מדומה, מציאות רבודה ובינה מלאכותית, עמית קיסר, מציאות מדומה ישראל 2013.