טיפול פסיכולוגי במציאות מדומה

טיפול נפשי באמצעות מציאות מדומה שואף ליצור עבור המטופל מציאות מקבילה, עולם חושי ותפיסתי אינטראקטיבי בו ניתן לחוות חשיפה טיפולית לגירויים מעוררי חרדה. 

הטיפול במציאות מדומה מכניס את המטופל היישר אל תוך עולם שנבנה בקפידה על מנת לחשוף אותו באופן הדרגתי לגירויים שליליים, אשר מאפשרים לו אט אט לפתח מולם עמידות וחוסן רגשיים. 

כניסה פנימה (Immersion) לעולם וירטואלי עשויה לסייע למטופלים להסיח את הדעת מכאב, מחרדה וממחשבות שליליות שמעצימות את המצוקה הנפשית. 

החשיפה לגירויים הנדרשים היא הדרגתית ומותאמת אישית, והטיפול משולב בשיחות עם המטפל לפני, אחרי ולעתים גם במהלך החוויות הווירטואליות, על מנת שהמטופל יעבד את הדברים באופן הבריא לו ביותר.

כמו בטיפול באמצעות היפנוזה, בכל שלב יכול האדם להיות מודע לכך שהוא חווה עולם וירטואלי, תגובותיו הפיזיות והמנטליות יהיו כאילו הוא אמיתי.

כמו בתהליכי סוגסטיה, דימיון מודרך למשל, פסיכולוגים ומטופלים נעזרים בטיפול במציאות מדומה כדי לתפעל את המוח, שלמרות מורכבותו הוא נתון למניפולציה חיצונית של בעליו. 

 

מטפל עשוי להפנות לטיפול באמצעות מציאות מדומה על בסיס הערכת אופי הבעיה, מקורותיה והמאפיינים האישיותיים של המטופל.

 

צפו בהסבר קצרצר על טיפול פסיכולוגי במציאות מדומה (שרה שוורץ, פסיכולוגית קלינית באוניברסיטת קולורדו): 

לאילו הפרעות נפשיות עוזר טיפול במציאות מדומה?

כפי שראינו בסרטון למעלה, טיפול באמצעות מציאות מדומה משמש בעיקר כטיפול ממוקד בפחד מטיסה, פחד קהל, פחד מעכבישים, פוביית בית ספר אצל ילדים, כאבים גופניים, PTSD, דיכאון, הפרעות חרדה והפרעות אכילה.

עבודות מחקריות עדכניות בוחנות את יעילות השיטה עבור טיפול בהתקפי פאניקה, הפרעות על הספקטרום האוטיסטי, הפרעות אכילה והפרעה טורדנית כפייתית. 

 

טיפול במציאות מדומה להפחתת חרדות

חלק הארי של המחקר על טיפול פסיכולוגי ב- VR נעשה עד היום עבור יעילות השיטה לטיפול בהפרעות חרדה.

התוצאות מלמדות כי הטיפול מוביל להפחתה משמעותית בתסמיני החרדה, וכי הוא בעל יעילות דומה להתערבויות טיפוליות קוגניטיביות-התנהגותיות של חשיפה. בנוסף, גוף הידע המחקרי מלמד כי לטיפולים במציאות מדומה יש השפעה חזקה ועמידה על החיים האמיתיים, גם בחלוף זמן לאחר סיום התהליך הקליני. 

הנה תוצאות ניסוי, אחד מיני רבים, שבוחן את ההשפעה המיטיבה של טיפול במציאות מדומה על הפחתת חרדה.

החוקרים מציגים את תוצאות ההשוואה שערכו בין שלוש קבוצות משתתפים, לפני ההתערבות, מיד אחריה ובחלוף 6 חודשים: 

• קבוצת הטיפול במציאות מדומה - צבע סגול 

• קבוצת הטיפול הרגיל (CBT) - צבע אדום 

• קבוצת הביקורת - צבע תכלת 

 

 תרשים מתוך אתר sciencenews.org

 

 

טיפול במציאות מדומה להפחתת כאב כרוני

בעוד שכאב הוא חלק בלתי נפרד מהמציאות של חולים רבים, מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי סדרס-סיני שבלוס אנג׳לס מעלה שדווקא סביבה וירטואלית של מציאות מדומה עשויה להיות להם לעזר.

האפשרויות המסורתיות לטיפול בכאבים כרוניים הן טיפול תרופתי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ומדיטציה. 

מכאב אורתופדי ועד לכאבים שמקורם במחלת הסרטן, נראה ששילוב הטכנולוגיה החדשנית כגורם משכך כאבים, באמצעות תסריטים מלאכותיים של מציאות מדומה, המשתנים ממדיטציה בהרים ועד לדמויות מצוירות, ממש יעיל וראוי למקום לגיטימי לצד האפשרויות הקונבנציונליות לניהול כאב.

במחקר בסדרס-סיני השתתפו 140 מבוגרים שסבלו מכאבים גופניים כרוניים, שנחלקו לשתי קבוצות:

• קבוצה אחת חוותה טיפול במציאות מדומה

• חברי הקבוצה השניה צפו בטלוויזיה בסרטוני וידאו בנושאי בריאות

 

במכשיר המציאות המדומה ניתנה לנבדקים אפשרות בחירה מבין 21 תסריטים והוצע להם לצפות בהם שלוש פעמים ביום משך 10 דקות בכל פעם ומתי שחשו בכאב מיוחד.

בשתי הקבוצות נדרשו המשתתפים לדרג את רמת הכאב שחשו במדרג של 1-10 ונבדקו כמויות משככי הכאבים שניטלו על ידם במהלך המחקר.

בשקלול הדיווחים נמצא כי נבדקי קבוצת המציאות המדומה דיווחו על ירידה של כשתי נקודות ברמת הכאב (שלוש נקודות בקרב סובלים מכאב חמור), ואילו חברי הקבוצה השנייה דיווחו על ירידה של חצי נקודה (כנקודה בקרב הסובלים מכאב חמור). 

בעוד שלטיפול תרופתי כל חולה יגיב אחרת, חלק מהם אף יפתחו התמכרות לתרופות משככות כאבים או יפתחו תופעות לוואי, לא נצפו סימני התמכרות למציאות וירטואלית. 

אמנם נצפתה מידה מועטה של ״מחלת מציאות מדומה״, תופעת לוואי המתבטאת בתחושות כמו סחרחורת או בחילה, אך כמעט תמיד הן נעלמות ברגע שהמטפל מסיר מהמטופל את מתקן הראש שבאמצעותו משתקעים בתוך המציאות המדומה. 

תוצאות המחקר נראות מבטיחות ומעוררות תקווות שבעתיד תשולב המציאות המדומה בתכניות לניהול כאב.
 

למעשה, לטיפול במציאות מדומה יש פוטנציאל תרפויטי עצום: 

חישבו למשל על טיפול בהתמכרויות, בו ניתן לייצר סביבה וירטואלית שחושפת מכורים לגירויים שמעוררים בהם אסוציאטיבית את הכמיהה לסם. כל זה מתקיים בתנאים בטוחים ושמורים של טיפול, מבלי שהמטופל יתפתה למעידה נוספת להתמכרות. 

 

מיזמים בכל העולם משקיעים את מיטב המשאבים כדי לקדם את הטיפול הווירטואלי:

הצבא האמריקאי, למשל, משקיע תקציבים עצומים במחקרים קליניים מבוקרים של טכנולוגיות מציאות מדומה, במטרה לטפל באמצעותן ביוצאי צבא המתמודדים עם PTSD, הפרעה נפשית כרונית שאיננה ניתנת כיום לריפוי מלא.

גם באבחון PTSD עושה ׳הדוד סם׳ עבודה מדהימה תוך שימוש בטכנולוגיה חדישה: לפי מחקר שפורסם בכתב העת דיכאון וחרדה תכנה חדשה של בינה מלאכותית ״מקשיבה״ למתמודדים עם טראומות, מנתחת את קולותיהם ומצליחה לזהות ה-89% האם הסובל אכן מתמודד עם PTSD.

 

 

טיפול במציאות מדומה בישראל 

גם בישראל קיימים מיזמים מחקריים נהדרים לפיתוח טכניקות טיפוליות של מציאות מדומה, מרביתם בחסות האקדמיה או הרפואה הציבורית.

שני הבולטים ביותר הם המעבדה לחקר טיפול באמצעות מציאות מדומה באוניברסיטת חיפה ובמרכז לטיפול שיקומי בבית חולים תל השומר (שיבא).

 

ראו למטה הפניות לסיכומי מאמרים ופרסומים על העבודות של חוקרים ישראלים. 

 

 

מכיוון שהטיפול נשען על אמצעים וציוד טכנולוגיים, ככל שאלה יהיו מתקדמים יותר, כך צפויות תוצאות טובות יותר בטיפול.

כיום, הציוד המתקדם העומד לרשות המטפל כולל קסדת מציאות מדומה להשתקעות מוצלחת יותר אל תוך העולם הווירטואלי, וכן תוכנות מגוונות שמתאימות לטיפול במצבים פסיכולוגיים שונים.

איך עובד טיפול במציאות מדומה?

טיפול באמצעות מציאות מדומה מהווה בדרך כלל חלק מהתערבות טיפולית כוללת יותר.

באמצעות המציאות המדומה המטופל נחשף בהדרגה לגירויים השליליים שעמם הוא נדרש להתמודד, כאשר החשיפה אל פחדיו הגדולים ביותר בסביבה שאיננה מאיימת מסייעת לגופו ולמוחו להתרגל לנוכחותם, עד שלא יעוררו יותר תחושות של חרדה ופחד בעולם האמיתי.

 מטפל טוב שעושה שימוש בשיטה ילווה את המטופל בכל סצנה אותה יחווה, בנוסף לשיחות לפני ואחרי התרגול.

כמובן שראשית עליו להבין את מהות הבעיה באמצעות שיחות הכנה, על מנת לקבוע ולהתאים את התכנית הווירטואלית המתאימה.

הטיפול הנלווה עשוי להיות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי או טיפול רגשי.  

למשל, ילד שסובל מפוביית בית ספר יכול לחוות באמצעות המציאות המדומה גירויים הקשורים לחוויותיו השליליות בבית הספר, ולאחר מכן באמצעות טיפול קוגניטיבי-התנהגותי למצוא דרך להחליף את התחושות הללו באחרות.

בעוד שהמטפל אינו נוכח בבית הספר כאשר הילד מגיב לגירויים השליליים, הטיפול באמצעות מציאות מדומה מאפשר לו לצפות בתגובות המטופל בזמן אמת ולהציע באותו רגע שינויים קוגניטיביים.

 

 

חסרונות ומגבלות של טיפול VR

 

התוצאות הראשוניות שהתקבלו מהטיפול החדשני היו חיוביות. 

אבל יש גם חסרונות שמאתגרים חוקרים, מטפלים ויזמים: 

 

עלויות גבוהות

החיסרון העיקרי של טיפול במציאות מדומה מתבטא בעלות הציוד הממוחשב, לכן נכון ליום הטיפול אינו נגיש כל כך לקהל הרחב.

עם זאת, חשוב לציין כי בטווח של כמה שנים קדימה, נוכל לראות שטיפול במציאות מדומה דווקא יפחית עלויות של טיפול התנהגותי מסורתי.

לדוגמא, תחשבו מה צריכים לעבור היום מטפל קוגניטיבי התנהגותי ומטופל שמתמודד עם חרדה מבעלי חיים, ספציפית מפני נוכחותם של נחשים. הטיפול המקובל הוא הקהיה שיטתית, חשיפה מדורגת של גרויים מפחידים בהיררכיה הולכת וגוברת (בהתחלה רק לדמיין נחש, אחר כך לצפות בתמונה של נחש ולבסוף, אחרי עוד כמה שלבים באמצע, לצאת לגן החיות המקומי ולהיחשף לנחש אמיתי). טיפול VR מתקיים בחדר אחד, בלי טיולים הכרחיים בשטח, תוך שהוא מציע חשיפה חיה (In vivo), אמיתית לכאורה, בתנאים מלאכותיים.

כלכלית, טיפול זה יהיה בעתיד מוזל יותר וזה פקטור חשוב. 

 

סוגיות אתיות בטיפול VR

חוקרים מתריעים על הסכנות שעלולות להתעורר ככל שטכנולוגיות של מציאות מדומה תהפוכנה ליותר ויותר זמינות.

עם זאת, ההשפעות השליליות האפשריות טרםנבדקו, במיוחד במצבים מלאכותיים בהם ריאליזם חזותי והתנהגותי, באיכות וירטואלית גבוהה מאוד, הופך להיות יותר ויותר סביר בעתיד הקרוב.

המטרות של אמצעי VR הן חתירה לטוב, אולם המכשור עצמו יכול לשמש לטוב או לרע. כדי למנוע את השימוש בו לרע חשוב לפתח הבנה מדעית מעמיקה יותר שחוקרת את השפעות השיטה.

למשל, האם תרגול ב-VR שמערב  תסריט עם מאבק אלים באדם אחר, שיחווה כאמיתי עד מאוד, עלול לתרום להתפתחות של הפרעות נפשיות?

מבחינה חוויתית ההתנסות אותנטית הרבה יותר ממשחקי וידאו, וחשוב לבדוק השלכות אפשריות, בעיקר עם אוכלוסיות רגישות יותר.

 

מחלת המציאות המדומה

טיפול במציאות מלאכותית עלול לגרום למצב מנטלי המכונה ״מחלת מציאות מדומה״.

וואלה, יש דבר כזה. 
 

מהי מחלת המציאות המדומה? 

מחלת המציאות המדומה מתרחשת כאשר לאחר חשיפה ממושכת לסביבה הווירטואלית, בדרך כלל לפחות חצי שעה, המטופל עלול לחוות פלאשבקים, בחילות והקאות כתוצאה מתנועה, חיוורון, כאבי ראש, קרקושים בקיבה, ורטיגו, אובדן, עייפות וניקורים, קשיי התמצאות במרחב (דיסאוריינטציה) ואפילו התקפי זעם.

יחד עם זאת, כיוון שנכון להיום, זמן ממושך של מציאות מדומה עולה ביוקר, הטיפולים קצרים יותר והתופעות כמעט ואינן נוכחות בטיפולים.  

 

טכניקות VR עם וללא ״כניסה פנימה״

חוויות המציאות המדומה נחלקות לשני סוגים עיקריים:

• טכניקות שכוללות כניסה טוטאלית לתוך העולם הווירטואלי

• טכניקות שאינן כוללות כניסה כזו (בהן נעשה שימוש בציוד פשוט וזמין יותר, כמו מחשב)

הטכניקות מהסוג הראשון, שכוללות כניסה חווייתית מלאה להתנסות המציאות המדומה, מראות הצלחות טיפוליות מרשימות מאוד, משום שהן מצליחות להכניס את המטופל באופן תפיסתי כמעט מלא לסביבה וירטואלית שמרגישה אמיתית.